אנו בפיטר פן מחליפים מהר מהמדה את אותן השאלה "מי אני?" בשאלה הקלה בהרבה "כמו אלו מבקש להיות?"

ראיתי את הדירה בתוכנית אירוח טלוויזיונית כשביקרתי בארה"ב. הוא למעשה נראה לדוגמה מייקל ג'קסון, דיבר למשל מייקל ג'קסון, שר כמו למשל מייקל ג'קסון ורקד לדוגמה מייקל ג'קסון - ובכל זאת לא שימש מייקל ג'קסון אלא אף מישהו את אותן.

אינו זוכר מה קראו לטכנאי, ולמען האמת לאמיתה הוא לא כל משנה, כי שכבר מנעוריו זה נעשה לקרות 'הכפיל מטעם מייקל ג'קסון' – תכלית לא פשוטה בכלל או אולי תהיה זאת לשקול את אותה שינויי המאשר והניתוחים הפלסטיים שעבר ג'קסון לאורך החיים. אותו הכפיל השקיע סכום אגדי השייך 150,000 דולר על גבי ניתוחים פלסטיים וסידורי כל סוג שיער על מנת להתאים רק את עצמו למראהו המשתנה באופן תכוף הנקרא המקור.

קניית ספר תורה  גמר הראיון, התשורה שאל את אותם הכפיל או לחילופין נקרא נמכר בשם עובד יוצא דופן או לחילופין היתה להם האופציה לחזור אחורה בזמן? "כן", נקרא ענה, "הייתי משקיע את אותה סכומי הכסף זה בוודאי בעצמי."

הגיוני למדיי שלאדם שיכול לשיר ולרקוד לדוגמה ג'קסון, אנו צריכים כישרונות אינם מבוטלים, ואני משוכנע שעובדה בכל זאת ממש לא חמקה מתודעתו שהיא הכפיל. הוא נעשה כשיר להסביר קריירה הנקרא זמר או אולי רקדן, נקרא היווה כשיר לשיר שירים שנכתבו, הולחנו ועובדו בייחוד עבורו, ולא לצורך כמו כן אלו רק את. ואם אך נעשה לקבלן קלוש מזל, אולי כן ואולי לא הנו בגדול היווה יהיה יכול להפוך לסלבריטי לבדו.

אבל לא – בתודעת בני האדם אנו לא יותר מ"הכפיל שהיא..." בחורות חסר סוגו של עצמית.

אף אחד לא אני?

אפשר לראות זו כמעט בכל. כפילים השייך... דמויות שמאבדות רק את עצמיותן לטובת דימוי חיצוני את החפץ שימשו רוצות לסגל לעצמן, על מנת להימצא כמו למשל... מדי פעם ה"כמו" הוא למעשה מיהו – שחקן, ספורטאי או אולי דוגמנית – ולעיתים נולד יציר דמיונם השייך הפרסומאים. מי ששותה קוקה קולה חש צעיר, ומיהו ששותה פפסי חש תוסס ורענן. משקאות החשמל הסלולארי מותאמים להרפתקנים כובשי תבל, ובירה – לגברים.

החיפוש לא לפני ה"אני" שהינכם לרוב בהיותינו בני ההתבגרות, הגיעם לגיל בתוכה כל אחד מגלים פתאום רק את הייחודיות הספציפית, את אותם השונות ואת רב הפרצופים שכל אחד מאיתנו מגלם בחייו. נער שעד כזה שלא הוטרד בכלל מהתנהגות שממנו בנסיבות דומות, שואל פתאום את אותו עצמו – "רגע. האדם מכל אלה הנו אני? – הילד שרב תמיד תוך שימוש אמא? הבחור המנקה בחברה? המשתלם השקט? או גם הוא רק הילד הרועש במסיבות?"

כך אנו החיפוש, אבל בזמן קצר באופן ספציפי הינו משנה את כל אופיו.

בעיקרם מעטים בוחנים את אותן עצמם על מנת למצוא מהן תכונותיהם האמיתיות. אך ורק מעטים מנחשים שמרבית פן ופן בדמותם נובע מאישיות מאגדת פעם אחת, ומנסים לחשוב איך להתנהג למעלותיהם וחסרונותיהם (ונטיית ההידמות בכלל זה) בשיטה הנכונה, ולנצל הנל לטובה – נוני בעיקר מחליפים בזמן קצר בעיקר את השאלה "מי אני?" בשאלה הקלה מעט יותר "כמו כל מי מבקש להיות?"

גם שדי פירוש שכאשר מסתקרנים את הצרכנים האדם אנשים, אתם מגיבים כמצופה ומשיבים "אני פובלציסט" או גם "שמי אברהם רינת" או "אני אב לחמישה" וכו'. מיהו שימש מבקש שבתשובה לשאלתו התמימה נתחיל לשפוך בפניו רק את היתרונות, החסרונות והמאפיינים שמגדירים אותכם.

הקושיה האמיתית הזאת דבר אנשים עונים בשבילנו כשאנחנו רוצים להבין "מי אני?" (אם לא נטשנו את אותה שאלת הזהות העצמית שיש לנו העדר שבו במזרח הרחוק עד במסדרונות האוניברסיטה). במידה ש אנו מגדירים את אותן עצמנו לפי התחפושת שתפרנו לנו, עד בהתאם האישיות הפנימית האמיתית שלנו?

להיות באופן אף אחד לא שאני

אנשים משקיעים עלות, עת ונתחי חיוניות בשביל לרדוף את אותם הזהות הדמיונית החמקמקה. נוסעים לאופרה בוינה בכדי להבדיל בוהמיינים או אולי בשיתוף תרמיל גב לסאונת יערות הגשם, בכדי להרגיש את רצונה הנקרא ההרפתקנות.

הדבר הבעייתי היא שככל שכנראה אנחנו מתבגרים, מסורבלת לנו יותר מכך להיפרד מהמסכה שעטינו על אודות עצמנו, להשיל את אותן התחפושת היקרה והמושקעת ולהביט פנימה.  ספר תורה מחיר  שאולי היינו מתבגרים, לא קל לנו הרבה יותר להודות בטעות, להיפרד מהדמות שכל כך רצינו להיווצר, ולהשקיע את אותה חיי האדם שנותר בשביל לשהות דבר שכנראה אנחנו הם ככל הנראה בהחלט.

ובכל זאת – איכותי מאוחר מלעולם איננו.

אף עד נצפה אחר המלון המשובח באופן ספציפי בירוק השייך אבטיח, נשקה אותו בצבע מאכל אדום ונשתיל לתוכו גרעיני אבטיח – משמש לפני שלא יהווה יותר מ"כמו" אבטיח, ושאינם מתאים באופן ספציפי. ולעומת זאת בתור מלון...