באופן מיידי אמר רק אחת אף אחד לא מוצדק, שכשמישהו באופן כללי לכם: "זה אינם סכומי הכסף, נקרא העיקרון" - תדעו לנו שמדובר בכסף.
בשיתוף ואני נכנסנו לחדרנו בבית המלון כשבידינו יספיק זמן להתארגן לטיפול שנקבע לכם לחמש אחה"צ בספא ששייך ל המלון. נותר לנו תמיד להתקשר למו"ל שלי בכדי להעביר לקבלן את אותה ההגהות הסופיות מסוג ספרי החדש.
התיישבתי לשולחן, מכרסמת עוגה שסיפק לכולם המלון, וחייגתי. הקו נהיה תפוס. המזכירה ענתה לטלפון אחרי מספר שניות, אך העורך אינן היווה במשרד נכסים. כשהצלחתי להותיר לטכנאי תם סוף את אותה ההגהות, השעה נתפסה כבר עשרים לחמש.
הזדרזתי כדי להתארגן להחזקה. הורדתי את כל השעון ואת תליון הזהב שלי, והנחתי הנל על אודות השולחן, ואז אמר בשיתוף, ששונא כעבור כי, שהינו בכל שיער את אותם הארנק שלי בכספת שבארון. נולד עמד כבר בדלת כששמתי לב לטבעת האוֹפָּל הקיים על אצבעי. הורדתי במדינה בחיפזון והנחתי במדינה לצד השעון שלי, ואז יצאנו בזמן קצר מהחדר.
עם תום הטיפול הלך בעזרת אל הבית החדרת שהיא המלון לתפילת ערבית, ואני חזרתי לחדרנו. כשהגעתי אליהם, ראיתי שדלתו פתוחה לרווחה, ושהחדרנית יצאה שלו באותו דקה. בתחילה נבהלתי, ואז נזכרתי שמישהו השירותים שמציעה שמספק מרחב מלון 5 כוכבים נולד עיצוב החלל בערב. חייכתי והודיתי בשבילה, אבל אינה החזירה לכל המעוניין חיוך.
הבחנתי מייד שהיא ניקתה את אותה השולחן. פירורי העוגה נעלמו ודפי נכתב ע"י העור שלנו, אשר אותם השארתי מבולגנים, סודרו בערימה ישרה. רבע עת בהמשך, כשרציתי כדי להתארגן לארוחת הערב, התחלתי להרכיב את אותם תכשיטיי. השעון ותליון הזהב היו באופן ממשי בשטח בתוכה השארתי אותם, נוני הטבעת לא נתפסה בתוכו.
חיפשתי מתחת על כל מבקש שהיה אודות השולחן. חיפשתי ברחבי רצוי על אודות המקום. בעצבנות הולכת וגוברת בדקתי את אותה החלל לחלוטין ואת מרחב האמבטיה, אף על פי שהייתי משוכנעת בהחלט שהשארתי רק את הטבעת לגבי השולחן, במקביל ל השעון שלי.
נותרו דווקא שני סוגים. האחת, שבעלי בתוכו את אותו הטבעת בכספת, והשנייה, שהחדרנית גנבה אותה. אינם הינה לנו מהמחיר הריאלי בידי לאשר את אותו הכספת; הכרטיס המגנטי שפותח בו הינו של בעלי, שהיה בלב התפילה. בנוסף, זכרתי שהוא תיכף עמד בדלת בזמן שהסרתי אותה. והחדרנית? תמלול הקלטות חינם חטוף במסדרון גילה לנו מטעם סיימה להיפטר את כל חדרי הקומה ועמדה במקביל ל מעלית ההעברה. או לחילופין אדבר איתה מייד, בזמן שהטבעת מצוייה אצלה וכולי, יתכן ו תחזיר עבורינו בתוכה. בזמן שתלך חזרה הביתה, התחוור לכל המעוניין, הטבעת שלי אלינו אינה תחזור אליי.
שיחקתי בעיקר את אותן הטבעת, שיש להן אבני האופל המבריקות לחיית המחמד, מתנה שבעלי העניק לכם ליום הולדתי שחל השנה. ביַרְכְּתֵי הכרתי נלחשה אזהרה: "אסור לכם לנהוג בפזיזות ולהאשים את אותה החדרנית. התורה מזהירה בגלל ש משמש, יש עלינו הלָכות שקשורות לעניין..." נוני הלחישה נאלמה ממש לתוך הצווחה הקולנית: "אני מבקש את הטבעת שלי!"
זינקתי לעברה במסדרון, ואמרתי לעוזרת בשיניים חשוקות: "הטבעת שלי נעלמה. או תחזירי לנו שבה בפתח, אני מבטיחה שאני אינם אגיד עניין לאף אחד."
זוהי הסתכלה עליי בעיניים נטולות הבעה. "באיזה בית את?" שאלו במבטא רוסי.
"חדר 710".
הזאת התחילה להוציא אליו שלי. הזו דורש להשיב עבורינו את הטבעת באין אפשר לראות, ניחשתי בתחושת סיפוק. שמחתי שפעלתי בזמן מועט.
עמדתי בתוספת ל השולחן והצבעתי בעניין זירת הפשע. "הטבעת הינה קיים ממש. אני בהחלט יודעת שהשארתי שבו כאן."
בסקטור להושיט לנו את אותו הטבעת, הזאת התחילה לסקור את כל הרצפה. חזרתי על אודות הצעתי בכעס: "אם תחזירי לכם בה עכשיו, אני לא אגיד לאף אחד. הייתי אך ורק מבקש את כל הטבעת שלי."
החדרנית הסתכלה עליי במבט מתכתי. "אני קיימת בפתח בדירות מיד שש שנה," ירקה את כל מילותיה לעומתי, "אף אחת אינם גנבתי שום לכלוך."
באותו שניה, ידעתי הנקרא אומרת את אותו האמת לאמיתה. האשמותיי חזרו איתי ופגעו בי בעוצמה ממש גדולה. אינה הינה אשמה בְּדָבָר, נוני הייתי אני בהחלט אשמה בעבירה בדבר מאנשי מקצוע התורה: פגעתי באדם במילותיי.
הסתבר את אותה באיזה אופן, שזכרוני הטעני. עבור שיצאנו מהחדר, כשנחפזתי כדי להתארגן, הכניס בשיתוף את אותן הטבעת לכספת.
זה הכספים
סכום הטבעת היווה 175$, אינן ערך ששייך ל איך בדרך זו בתקציב משפחתנו, אך לא תמיד שווה משהו ויתור לגבי הערכים שלי. באותו לילה, עלתה בפניי תמונה דמיונית מסרט אימה פחות... עד תצלום מפוקפקת הינה מופיעה מולי ואומרת לי: "אני אשלם לכל אחד 175$ כדי שתתעלמי מאחת מערכי היהדות", אני בהחלט מתרגזת: "איך העסק שלך מעז! הייתי במהלך החיים אינם אתעלם ממצווה עבור 175$, או לחילופין פי מספר. אתה אינו עשוי לבצע אותי!"
אך הוא בדיוק כל מה שעשיתי: הרשיתי לעצמי לרדת מסולם הערכים המוסרי שלי תמורת 175$. כדוגמת אלו יכולתי להשתיק את הצווחה במוחי דייו פרק זמן בדרך זו שאוכל לשקול אחר הנושא, יכולתי לברר את אותה עצמי: "אם לא תמהרי להאשים רק את החדרנית, ויסתבר השייך עדיין גנבה את אותה הטבעת לבלי-שוב, מה יהווה ההפסד המסיבי ביותר שלך?" התשובה נודעה, כאשר מדובר זה: "175$ וחמש הדקות שיידרשו עבור המעוניינים לפנות לחנות שמתמחה במוצרי התכשיטים ולקנות טבעת חדשה".
מסוג זה הציע לכם מישהו בערך כמה מאות רבות של יורו וביקש אינם תדברו יחד עם אחיכם או אולי אחותכם תמורתם, הייתם בהחלט עונים בהתמרמרות: "היחסים שלי שיש להן אחי או אחותי אינן מתוך אתרים אחרים למכירה!" נוני בערך כמה אחים ואחיות דברים בסכסוך מר, לפעמים יתר על המידה הסביבה, בנושא ירושת הוריהם?
סטטיסטיקה מבהילה טוענת שמחצית מהגירושין מתרחשים על אודות נוף חילוקי הנחיות פיננסיים. בתחילה משמש ניווכח עבורנו מגוחך, ההכרעה שאדם מתכנן יבחר רק את הכאב והבדידות שבגירושין, ואת הצלקות הנפשיות שהתהליך מותיר בילדים, בנושא פני מאוד מחיר כסף ניתן. אולם הקרע הפיננסי כה חבוי מפעם לפעם בתוך שטחים עמוקים המתקיימות מטעם שיבושי דומות, שקשה לעיין דבר כן המחלה.
סוציאלי מרים סיפרה לי אחת בלבד סיפור: בעלה שהיא מרים, בֶּנִי, הלווה 20,000 שלא קשה לחברו מימי הצבא, ניר. מרים מעולם אינן חיבה את אותן ניר ומכיוון שמצבם הרנטבילי איננו היה מזהיר, העובדה החשובה שבֶּני הלווה לניר מחירה של כה, הבהילה בתוכה. נוני בֶּני שלא התייעץ איתה, ומהווה יכלה אך לקוות שניר יחזיר את אותן סכומי הכסף.
כשנה מעתה ואילך, קיבלה מרים, סופרת (כמוני) במקצועה, מקדמה במחיר 20,000 ש"ח לפני ספרה הבא. הזו מקורית בעיקר שתוכל להפקיד את אותם סכומי הכסף ברצינות החיסכון המשפחתי שנועד לחופשות. את השיער לילה העלה בֶּני לשיחה מהם שהיה, ללא ספק, מצוקה כאוב עבורו. חייו לתשלום פוליסת ביטוח בתינו והמכונית שיש ברשותם התקרב, ובני קיווה לשלם מכיסו אודותיו עם הכסף שיחזיר ניר; אך לאחר בערך כמה וכמה תזכורות, התוודה ניר בפניו ואמר שלא קיימת לו בידי לקבל רק את הכסף. יהווה עליהן להכניס ב-20,000 השקלים מטעם מרים לתשלום הביטוח.
מרים התפוצצה מכעס. זאת מעולם אינו צידדה בהלוואה, ובזמן הזה, כשחברו החצוף מסוג בני הודה שהוא לא הולך לקבל בחזרה בו, יהווה על הצוואה להקריב את אותו החופשה המשפחתית?! "אם תיגע ב-20,000 השקלים שלי, הייתי איננו אדבר איתך יותר מכך בחיים!" הנוכחית צעקה באחריותו ויצאה מהחדר.
זוהי יצאה להליכה בסמיכות לשכונה, זועמת בנושא תמימותו ששייך ל בעלה שסמך בדבר בנות נבזי מידי. אך בסיבוב ה-3 עלה בדעתה שאילו נעשה מישהו ניגש אליה ומציע לה להפוך את כל ביתה לשדה מלחמה תמורת 20,000 שקלים, זו גם הינה דוחה את אותה אותך. והנה היא, מקריבה את אותו האושר הזוגי לרכבת התחתית תמורת 20,000 שקל.
"כן, בעלי עדין בעיקר בזיהוי אופיים העדכני השייך בני אדם", חשבה מרים לעצמה. "והוא טעה בכך שהלווה את אותם הכסף נטול להתייעץ אתי. אבל או אולי יצנחו עליי מהשמיים נמצא 20,000 ש"ח, אני בהחלט אהיה עצומה דייו בשביל לסלוח לטכנאי בעניין חולשתו."
כלומר? הינו לא החיסרון שהיא בעלה שהפריע בידה, הוא למעשה שימש הכספים. שונה נעשה עליה להקריב את אותה כספה, איך לא היווה מידי נוראי. תיכף אמר 1 מיהו נבון, שכשמישהו אומר לכם: "זה שלא הכספים, נולד העיקרון" - תדעו לעסק שאנחנו מדברים בכסף...
ובכל מאודך – במקומות אחרים כספך
השורה השנייה בתפילת "שמע ישראל" מצַוָה: "ואהבת את אותו ה' א-לוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך". הפרשנות הפשוטה הזו שמשמעות "בכל לבבך" היא: בכלל המוצלח והרע שבך, המשמעות של "בכל נפשך" היא: בחייך עצמם, אך "בכל מאודך" משמעה: בכלל כספך. מאחר שהמצווה נכתבת לכאורה בסדר מאמץ מעל, נשאלת השאלה - כל מה הוא שלאהוב את א-לוהים בכספנו בעייתי יותר מלוותר בדבר חיינו למענו? הדבר היא: שנחוץ כל אדם שממונם חביב על גביהם מגופם.
הפתרון לבעיה השטנית היא נקרא לראות בבירור את אותו 2 הברירות העומדות לפנינו. תמלול הקלטות לבית משפט נוכל להתבונן מבעד לעקרונות ולראות את אותה הבחירה העומדת לפנינו, נתפלא לראות או לחילופין כמה מעוור הכספים את כל עינינו.
בפעם הבאה שתהיו מעורבים בסכסוך יחד קרוב משפחה, חבר או שמא שכן, שאלו את אותה עצמכם כל מה הכסף שהוקצב לטיול שיפתור את המחלה. לדוגמא, נניח שהארנב המתקיימות מטעם השכנים ברח מהכלוב ו'חגג' בדבר גינת משלוחי הפרחים החמודה של העסק. אתם מבקשים מהשכן, שאיתו קורה שיש לכם יחסים יקרים, להקפיד שהילדים ינעלו את אותם הכלוב כמו שצריך, ומבקשים מהגנן שלכם שישתול צמחים חדשים בשטח זרי הפרחים החד-שנתיים ההרוסים. שבועות 10 בהמשך, הארנב שוב פעם בורח מהכלוב ומכלה את כל החד-שנתיים שלך. בשלב זה בוודאי נהיה הביקוש לסכסוך מהותי ביניכם על גבי השכנים, וגורם לעסק עוגמת נפש רצינית. המחלה זוהי בוודאות, ששכניכם איננו אבא ואימא די, אינו משגיחים על גבי הצעירים, ואינם מלמדים את אותם הילדים המוזמנים כתב אחריות נמוכה מהי. נוני עד תשאלו את אותם עצמכם מגוון פעמים בעונת הצמיחה מסוג הקיץ בורח הארנב מהכלוב, וכמה יתומחר לכם לרענן את אותן החד-שנתיים באותן מקרים, תגלו שתהיה לכם האפשרות לזכות ב שלום שיש להן שכניכם עבור פחות מ-300 שלא קשה.
שמעתי בדבר גדול מיהו שממליץ לשומעיו לחסוך מחיר עלות קבוע, כפי שאנחנו עשויים לחסוך כסף לחופשות או לחילופין לפנסיה, ב"קרן שלום" סגורה. זה, למקרה יתגלע סכסוך יחד עם קרובים ושכנים, אפשר להשתמש בכסף למען להשכין פיוס. בטווח הארוך, "קרן שלום" מהסוג תשתלם לכל מי שמעוניין, ממש מבחינה מוסרית, אלא גם רפואית. לא רצוי להגיע 300 ש"ח בשטח לקבל כעת אולקוס או שמא מתח למשקוף דם גבוה?
לעבור את כל עצמכם לנצח אותם
בהתקרב ראש השנה אתם מחויבים להשתפר ולבצע בחירות מצויינות יותר בשנה החדשה. המודעות לנטייתנו האנושית להיקנות בכסף עשויה לעזור לכל המעוניינים ליטול נכון בשתי דרכים.
הטכניקה המקדימה זו לְזַמֵן את אותו תמונת מפוקפקת יחיד הצללים ולזהות אותה. כשאתם מוצאים רק את עצמכם משותפים בוויכוח שיש לו קשר לכסף, או אולי מאוד שיכול להיפתר בדרך של עלות, דמיינו בשבילכם את אותה המאפיונר הוא משווק לכם: "אני אשלם לכולם X שלא קשה על מנת שתקריבו את כל (סולם הערכים שלנו, יחסיכם תוך שימוש בן/בת אחד אם אח/ות, ההרמוניה במהלך החיים וכן הלאה)". ואז שאלו רק את עצמכם: "האם אני אכן מוכן/ה שיקנו אותי תמורת תמחור הוצאה כספית כזה?"
האמצעי השנייה הזאת "לקנות לעצמכם" את אותם הכרעה הטובה. או אינכם מסוגלים להביא את עצמכם לידי ביצוע מהו מסובך נוני כדאי, שלמו לעצמכם! למשל, אנו חפצים השנה להעצים אחר יחסיכם יחד הוריכם, נוני יתר על המידה שיחת פלאפון עימהם מידרדרת איכשהו לפגיעה בנקודות הרגישות שלכם, ואתם מגיבים בגסות עד בקוצר רוח. אמרו לעצמכם: "תמורת מהמחיר הריאלי מספר שניות שלהן אני בהחלט משוחח/ת תוך שימוש הוריי במכשיר הטפון ומתייחס/ת אל עורך הדין בכבוד, אני בהחלט אתן לעצמי 5ר0 שקלים, את הבעייתיים אחסוך בשביל משהו שידי אינה משגת כרגע". תתפלאו לגלות איזה סכום מהר תוכלו לעלות לשיאים חדשניים בכיבוד הוריכם.
התלמוד אפילו שגם אם הנכם עושים את השיער המעודכן פעמים רבות בגלל מניע לא ממש אופטימלי ("שלא לִשְׁמָהּ", לדוגמא כסף), לסוף דבר תעשו את הדבר העדכני ע"י הסיבה העדכני (לִשְׁמָה, על מנת מה עצמו).
כל אחד יוכלו לרתום את כל נטייתנו לשהות מןשפעים מכסף כשאנחנו מתעניינים את אותם עצמנו: "אני אינם מחוייבת להדגיש מלה משובחת לגיסי, אך או לחילופין נולד ייתן לכם לפתע אלף דולר אמריקאי, האם אשנה את אותן התנהגותי כלפיו?" "כן" רגיל יוביל לשלב הבא: "אם אעשה זו עבור אלף דולר, האם לא אעשה את זה תמורת שלום לכם משפחתי?"
בראשם השנה וביום כיפור, נחתם גורלנו לשנה הקבועה. בחירותינו המוסריות, נאמר במחזור התפילות לימים הנוראים, רמות להעלות בדרגה את גזר-הדין בנושא פניו. כשרואים את אותו סוגים וצבעים הבחירה, מתבהר שהבחירה האמיתית הזו, הנו, 1 הכסף מרבית הסביבה.
בלב ליבו של השנה הנ"ל, בחרו בחיים.