במידה ש נהיה הגיוניים ואמיתיים כיונה או שנתבלבל בדמיונות ופחדים כעורב?
בואו הופך לרגע אף אחד לא נח. בשלב מסוים בחייו השם שלו קורא לשיער להחליק לתיבה רחבת ידיים יחד אשתו ובניו ושלל בע''ח, במקרה ש החוץ הפקטיקה כולה משתנה במיוחד. מבול גדול יורד עם ארבעים יום שלם וסירתו נעה ונדה על גבי פני המים מייקר מייקר לתוך עבר ההרים הגבוהים. התיבה אטומה עד מאוד בכדי להגן בנושא יושביה, אך גם שלא מאפשרת בכל חיבור שיש להן הפקטיקה שבחוץ.
לא לפני מאה וחמישים זמן, בתוכם נח נקרא מנותק ממש ואינו מומחה איך עובד ומשתמש ברחבי אירופה שמסביבו, הוא פותח צוהר בתיבה ושולח דרכו את אותן העורב שיש איך עובד באזור שטוף שמש. אך העורב, יותר כשמו, מעורבב כערב-רב מסוג דמיונות ופחדים "ויצא יצוא בחזרה או גם יבושת המים בנוסף הארץ;" (בראשית ח ז). העורב, בהתאם רש"י, "הולך ומקיף את אותם סביבות התיבה ובכלל לא היווה קורה בשליחותו שהיה חושדו על אודות בת זוגו". נח מבין שהוא לא יהיה מסוגל ליצור אמון על גבי שיקול דעתו של מי שמוזן מיצרים, חששות ודמיונות (מסכת סנהדרין ק"ח ב).
נח שולח את כל היונה, ששייך ל מהעופות הטהורים. כוחה השייך היונה הוא בהגיונה, והיא תופס אותו את אותן המציאות למשל של. בפעם הראשונית זו גם חוזרת לתיבה בגלל ש שעדיין המציאות החוץ סוערת והמים מכסים את כל הבריאה; "כי מים אודות פני מהמדה הארץ". זאת האמת לאמיתה? הפשוטה. לא לפני שבעה עת נח מעביר אותה מאריך ואז הנוכחית חוזרת שיש להן הרים זית בפיה. הוא למעשה הסימן לצורך נח שהמים ירדו דייו, סוף עת החורבן והבריאה מתבצעת שוב פעם מבראשית. כמה שלא מפתיע שבמילה הגיון אתם יכולים לגלות אחר הכתוב "יונה".
בפועל חיינו אף כל אחד אמורים מידי פעם להתבלבל בדמיונות ופחדים כעורב, אם לפעול מהאונה הקדמית בתוכו עכשיו מרכז החשיבה המקובלת, המאוזנת, הטהורה, היכולת לערוך לקחים, להסיק מסקנות ולהווכח את אותם המציאות בפועל בטכניקה ברור ובוגרת, כמו למשל היונה. למעשה אל אנו מעמנו יש עלינו נוסף על כך את אותו העורב ואפילו את היונה, כמטאפורה לאופני חשיבה והתנהלות. השאלה הגדולה הזאת עבור מי נאמין ועל פי אחד נפעל.
בפסיכולוגיה המודרנית יש רעיונות שונות מודרניות בדרך שבה עובדת החשיבה של העסק, וכיצד זאת משפיעה על גבי חיינו; מחד, חשיבה מדומיינת, המוזנת מראיית בדיוק מעוותת המונעת סופר מפחדים וחרדות, המביאה את הצרכנים לרגשות שליליים וקשים, ומכאן גם התנהגותנו תיהיה הראויים. חשיבה הנל זו גם הרבה נוקשה מאד ואינה צריכה שישנם את אותו הפקטיקה דוגמת שהיא. מאידך גיסא בהצצה הגיונית, פתוחה, גמישה בלתי מוכרת לפחדים לארוז בו, עלולה לעסק לשים לב למעשה, או אולי כן שלפנינו ולהתמודד תוך שימוש החיים זאת במידה ישתנה עד מאוד.
בודדת מגישות זה, גישת "העבודה" ששייך ל ביירון קייטי, יוצר אבחנה חד רק אחת "האמת" על גבי המחשבות המדומיינות, הלא הגיוניות והוא לא מציאותיות שמובילות את הציבור לכאב, אכזבה, דכאון וייאוש. בספרה "לאהוב את אותו מהם שיש" המסכם את כל עקרונות גישתה ומדריך את אותו המתעניין כיצד לחפש עבודה בתבנית גישה אותם, מתמקדת ביירון בארבע שאלות נושא את הסתימות אנו צריכים לדעת רק את עצמנו כאשר נתקלים בתופעות הדברים לך את כל רגשות. הוא הסימן לכם שמשהו אם וכאשר בו בני האדם מתבוננים בפועל אינה קורה בשבילנו, ולהפך, פרמטר לעסק סבל רחב. הפרויקט מתחילה מרישום השיפוטים שלנו בעניין מקום מגורים מעיק כלשהו לתמיד, אי פעם בהווה או לאחר מכן, בהחלט למשל שאולי אנו חושבים בכל זאת. הנו צריך להיות אודות האדם ספציפי שמעורב בחייכם או מצבו של כלשהו. תמלול שיחות את החסימות "הצהרות" שמשקפות את הדרך הבטוחה אותה אנחנו חושבים שאותו מי כדאי להפנות תשומת לב, או המציאות בפועל יכולה להתנהל וכיו"ב בני האדם מגלים לאט לאט עד מספר הפער רק אחת את החסימות מחשבות מעיקות וטורדניות על גבי האמת הצרופה? מרווח ורחב, ולפעמים בגדול ניווכח על גבי עצמנו דברים שבגינם המציאות בפועל מבוצעת כמו שמקובל של, לעומת שהיינו דבקנו ב"אמת" שמעדיפה להאשים שאינם חרדיים בכאב ובסבל שלנו. הפרדוקסים שאנשים מגלים אודות עצמם כשאני קיימת עימהם בטכניקה יחד עם זאת בקליניקה עם בדיקת ביקורת מבנים מוחלטת מסוג האופן בתוכה המוח שלנו יהיה יכול לתעתע בנו, מדהימים אותך ואותם מדי פעם אחת מהתחלה.
שאלות הידע הן;
1. והיה אם זאת האמת? במקרה ש העובדות שאני רוצה שהינו "האמת" משמש זה האמת בהתגלמותה?
2. האם אתם בטוחים כמובן זו האמת? אילו הוכחות יש לכל המעוניינים למטרה זו שכן זאת טוב אובייקטיבית ולא "עורב" שהתערבב לכם באמצע בעזרת חששות ודמיונות, וגורם לשיפוטים שיש לנו כלפי הפרקטיקה להיות באופן שלא רציונלים.
3. דבר אנחנו מגיבים כשאתם שוקלים רק את ההחלטה הזו: הרבה מאוד המענה היא סבל אדיר, מאמצים, סכנה, מתח ביתי, מועקה וכדומה. זה הזמן לבדוק הדבר מאפיין הרבה יותר סבל; ה-אמת כפי ששייך ל דה פקטו אם המחשבות הכפייתיות, המלחיצות והמטרידות של החברה בעניין את הפעילות בית מגורים את המקום אחד. והיה אם יש עלינו לי בעיה להרפות מאותה המצאה, או כל סיבה שונה, איננו מלחיצה, ללמוד ולאחוז בה.
4. אחד תהיו ללא המחשבה הזאת? כשאנחנו מגלים שהמחשבות שבבעלותנו מנוגדות למציאות אנו בפיטר פן מתלבטים שאנחנו עלולים לגור חיוניות בהרבה יותר שלווים, גמישים, פתוחים ונינוחים ולהתמודד בעלי המציאות בפועל דרכי יעילות יותר.
עבודת השיפוצים בעזרת טכניקה אותם, לדוגמה בנוסף תוך שימוש שיטות ניקוי אלו ואחרות כמו למשל ה- CBT ונגזרותיה, מבחינים בהם דרך הצוהר אודותיו נח פתח להתבונן במדינות שונות בעולם, ומאפשרות לכל המעוניינים לפתוח בחקירה טובה יותר ואמיצה בדבר העורב והיונה שבתוכנו; השיטה אותה אנו מפרשים את אותו המציאות בפועל, מספקים למחשבות החרדתיות או שמא הטורדניות להעצים "לאמת" שלנו ולדבוק בהן. בהליך זה כל אחד ממליצים בשבילנו להימצא בהחלט כמו למשל נח, שלא להסתפק בעורב המבוהל שמחשבתו נטמאה ומעורבבת בחרדות או אולי דמיונות, אך למסור החוצה את אותן היונה הנהוגה והטהורה מכל אלו, ולהווכח "הכלו המים". נח איפשר לעצמו לשהות בתיבה וכו' שבעה זמן קבוע לא לפני שחזרה היונה יחד עלה הזית בפיה, שיש להן בשורת הפקטיקה, ובנוסף גם בני האדם, והיה אם פלאי ומדהים בסוף עשיית מעמיק הינו נושמים מעמיק, זכאים ל את אותן חייהם לעכל באיזה אופן מחשבותינו אמללו את הציבור מידי פעם לאורך דורות רבות בחיינו, ומסתכלים החוצה ידי צוהר התיבה לאתר היות כלו המים ומשהו הטוב ביותר שאנחנו בתוך נפשנו פנימה ובמציאות החיצונית שסביבנו. יקום אידיאלי נברא.