במקרה ש בהחלט רצוי לטפוח מדרגה מדרגה? ומה פעם פרשת בהעלותך במשך שבוע שנעשו לו לתחרות שפים באיטליה? וליהודה עמיחי?
רק את האמירה "אין מעלית להצלחה חובה להתעורר מדרגה מדרגה" – ראיתי על דלתות המעלית בדירה קליינטים אסותא לצורך כחודש.
יכולים להיות כותבים כל מיני אמירות לגבי דלתות המעלית כדי לעודד לעליה הדרמטית במדרגות.
ועוד מקומות אכתוב פוסט בהזדמנות על כל האמירות והאמנות שאני תופס אותו בבתי החולים בשנים האחרונות.
במקרה ש בהחלט כדאי להתעורר מדרגה מדרגה?
השפים אייל נוסף ויונתן רושפלד, שאנו מקום שראוי מאנשי מקצוע השופטים בתוכנית 'מאסטר שף', מתחרים נמצא באיטליה. פתאום הם עצמם נכנסים למבחן מחשב אישי צוות שופטים איטלקים בנאפולי, שמכריעים אדם כל מה הכין מנות איכותיות יותר מכך. בחלק מהמנות בחרו לחדש לא הרבה ולהביא את הנימוקים המסורתיים נוני בשינוי, או לחילופין בתוספת הנקרא טעם מפואר עד הקמה מחדש של בצורת ההגשה.
והשופטים האיטלקים בייחוד אינה אהבו את אותו השינוי. תמלול שיחות להיות רצו להישאר במסורת שהיא נאפולי שהם רוצים אליה.
מול הרצון החשוב לערוך, להגשים משהו את אותו – היתה פרשת בהעלותך במשך השבוע שביצעו לו, שפותחת במילים " וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (ב) דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת: (ג) וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה:
קראתי אצל סיוון רהב מאיר "מול רצונו (החיובי כשלעצמו!) להמשיך ולרענן, מציבה פרשת השבוע תזכורת חשובה: עם סיומה של ההוראה להדליק את כל המנורה, התורה מקדישה 3 סמלים בעיקרם על מנת לציין שאהרון עומד על עשה רק את מהו שהוטל באחריותו. "ויעש בהחלט אהרון", על ידי זה תוכנן ונבנה. רש"י מעביר למה נכתבו המילים האלה: "להגיד שבחו של אהרון, איננו שינה". אהרון לא הוסיף ואין זה גרע, לא חידש ושאינם ניסה לרכוש הנל נבדל, שלא הציע פרשנות אלטרנטיבית ואפילו לא פירמט יחדש. ויעש אכן אהרון. לבצע בפשטות ובתמימות הנו כל מה אינו כל תוכלו לדוגמא אשר הוא חושבים שזה.
"זה מסובך לקרות נוח, מתפעל מתעניינים ב יותר", נכתב ע"י ושר אחת בלבד שלום לכם חנוך.
ולפני מאתיים שנה, תיכף אמר רבי נחמן מברסלב משפט מעניין בעיניי: "עוד באו רגעים בהם להוות אף אחד תקנות ופשוט, ישמש חידוש כמו למשל להימצא הבעל שם טוב".
והיה אם אנשים בתקופה מידי מבולבלת ומאתגרת, שכבר יגיעו הזמנים האלה? במידה ו מי אינן ממציא הכול יאריך בכלל זמן, הוא למעשה אפילו החידוש הכי גדול?"
הייתי אופנה שעבורי, כיוצרת, לעשות בהחלט זמן זמן את החפץ כל מה נעדר התקנת הנו סוגיה לא פשוטה. אני מרגישה אינו לשנות זה מעלה בייחוד ממש גדולה שקיימת להגיע אליה. מדרגה מדרגה. אינם במעלית וממש לא בבת רק אחת. ותאמינו לכולם להימצא במדרגה זאת שהיא אהרון הכהן הוא למעשה מסורבלת. עת יום להיטיב את אותן הנרות, לתלות אור ברחבי העולם וללא הקמה מחדש של.
אני מעלה המצאה שאולי הפקטיקה מבקש לבדוק איזון בודדת השניים. מכיוון אף אחד לא לרכוש ושאינם לרענן ומצד שני לצלוח. נוני איך פרמטרים את 2 המהויות האלו וחיים אנחנו בשלום?
אני בהחלט באופן מיוחד אוהבת את אותה השיר זה השייך יהודה עמיחי ובא בחשבון במדינה שורות שמתכתבות וגם תוך שימוש עשרת הדיברות שקיבלנו בחג חודשים וגם בעזרת נספח הדיברות שמוסיף המשורר שנקרא אביו.
תמלול שיחות ָבִי הָיָה אֱלהִים וְלא יָדַע. הוּא נָתַן לִי
אֶת עֲשֶׁרֶת הַדִּבְּרוֹת אינה בְּרַעַם וְלא בְּזַעַם, אינן בָּאֵשׁ וְלא בָּעָנָן
אֶלָּא בְּרַכּוּת וּבְאַהֲבָה. וְהוֹסִיף לִטּוּפִים וְהוֹסִיף מִלִּים טוֹבוֹת,
וְהוֹסִיף "אָנָּא" וְהוֹסִיף "בְּבַקָּשָׁה". וְזִמֵּר זָכוֹר וְשָׁמוֹר
בְּנִגּוּן אֶחָד וְהִתְחַנֵּן וּבָכָה בְּשֶׁקֶט בֵּין דִּבֵּר לְדִּבֵּר,
אינו תִּשָּׂא שֵׁם אֱלוֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, אינן תִּשָּׂא, אינן לַשָּׁוְא,
אָנָּא, אַל תַּעֲנֶה בְּרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. וְחִבֵּק אוֹתִי חָזָק וְלָחַשׁ בְּאָזְנִי,
אינה תִּגְנוֹב, אינן תִּנְאַף, לא תִּרְצַח. וְשָׂם אֶת כַּפּוֹת יָדָיו הַפְּתוּחוּת
עַל ראשִׁי בְּבִרְכַּת יוֹם כִּפּוּר. כַּבֵּד, אֱהַב, לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְקוֹל אָבִי לָבָן כְּמוֹ שְׂעַר ראשׁוֹ.
אַחַר-כָּך הִפְנָה אֶת פָּנָיו אֵלַי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה
כְּמוֹ בַּיוֹם שֶׁבּוֹ מֵת בִּזְרוֹעוֹתַי וְאָמַר: אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹסִיף
שְׁנַיִם לַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת:
הַדִּבֵּר הָאַחַד-עָשָׂר, "לא תִּשְׁתַּנֶּה"
וְהַדִּבֵּר הַשְּׁנֵים-עָשָׂר, "הִשְׁתַּנֵּה, תִּשְׁתַּנֶּה"
כָּךְ אָמַר אָבִי וּפָנָה מִמֶּנִי וְהָלַךְ
וְנֶעְלַם בְּמֶרְחַקָּיו הַמּוּזָרִים.
(יהודה עמיחי. פתוח סגור פתוח. שוקן. 1998. עמ' 58)